ערן נפגע בתאונת דרכים בשנת 2013, בהיותו בן 13 ומאז פחות או יותר זכיתי ללוות אותו ואת משפחתו המקסימה, בדרך הלא פשוטה לקבלת פיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו. לאחר שלוש שנים מקרות האירוע, קבע המומחה מטעם בית המשפט שלערן נותרה נכות צמיתה בשיעור משוקלל של כמעט 10% עקב התאונה. לכאורה מקרה "קל" לניהול, אך חברת הפניקס סירבה לפצות את ערן בסכום שהציע ביהמש, והציעה פיצוי נמוך משמעותית. לא היתה ברירה אלא לנהל את התיק עד לקבלת פסק דין. ואיזה פסק דין!! בית המשפט קבע שערן ומשפחתו היו אמינים, שקולים והגונים – פשוט תענוג לכל עורך דין מייצג. והתוצאה? הפניקס אולצה לשלם פיצוי כפול מזה שהציעה, וגבוה משמעותית מהסכום שהציע בית המשפט ואשר יכלו לסלק בו את התביעה כבר מזמן. ועל פסק הדין הזה אומר: 19 עמודים של סיפוק!
